Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 24b

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבָּנַן, מִי קָתָנֵי ''הֵן שֶׁלּוֹ''? ''אֵינוֹ חַיָּיב לְהַכְרִיז'' קָתָנֵי. וְיַנִּיחַ, וְיֵיתֵי יִשְׂרָאֵל וְיָהֵיב בֵּיהּ סִימָנָא וְשָׁקֵיל.

Traduction

And if you wish, say instead that actually the mishna is in accordance with the opinion of the Rabbis. Is it taught in the mishna that the items are his? It is taught that he is not obligated to proclaim his find. He may not keep them, but he shall place the items in his possession and a Jew will come and provide a distinguishing mark to describe the items and take them.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא לעולם רבנן. ובשאינה טמון ולא תפשוט מינה דמודו ליה ברוב כנענים:

מי קתני כו' אינו חייב להכריז קתני. דכיון דרובא כנענים דלמא דכנענים הוא ושלו נמי לא הויא דלא אזלי רבנן בתר רובא בממונא:

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב אַסִּי: מָצָא חָבִית יַיִן בְּעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם – מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם מְצִיאָה וַאֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן בָּהּ סִימָן – מוּתֶּרֶת בִּשְׁתִיָּה, לְמוֹצְאָהּ.

Traduction

Come and hear a proof from that which Rav Asi says: If one found a barrel of wine in a city whose population has a majority of gentiles, keeping the barrel is permitted in terms of the halakhot of finding lost items because it presumably belonged to a gentile, and deriving benefit from the wine is prohibited, as it is presumed to be wine of a gentile. If a Jew came and provided a distinguishing mark to describe it, drinking the wine is permitted for its finder, as it proved to be the wine of a Jew. Nevertheless, it belongs to the finder, because the owner despaired of recovering a barrel misplaced in a public area.

Rachi non traduit

מותרת משום מציאה. דאינו חייב להכריז:

ואסורה בהנאה. ולקמיה פריך א''כ מה היתר יש במציאתה:

בא ישראל ונתן סימן. יצאת מספק יין כנענים ומותרת בשתיה למוצאה דכיון דרובא כנענים נתייאשו הבעלים:

כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. שְׁמַע מִינַּהּ כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – בְּרוֹב גּוֹיִם אֲבָל בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל לָא. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל נָמֵי קָאָמַר, וְרַב אַסִּי סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

Traduction

The Gemara explains the proof: In accordance with whose opinion is this statement of Rav Asi? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar. Conclude from it that when Rabbi Shimon ben Elazar stated his opinion, it was only with regard to a place where there is a majority of gentiles; but in a place where there is a majority of Jews, the owner does not despair of recovering his lost item. The Gemara rejects the proof: Actually, I will say to you that even with regard to a place where there is a majority of Jews, Rabbi Shimon ben Elazar also stated his opinion, and Rav Asi holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar in one case, that of a place where there is a majority of gentiles, and disagrees with him in one case, that of a place where there is a majority of Jews.

Tossefoth non traduit

סבר כוותיה בחדא. ולא בעי למימר דסבר כרבנן דא''כ תפשוט דמודו רבנן ברוב כנענים ומכל מקום יש לפשוט דהלכה כמותו ברוב כנענים:

וְכִי מֵאַחַר דַּאֲסִירָא בַּהֲנָאָה מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם מְצִיאָה, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב אָשֵׁי: לְקַנְקַנָּהּ.

Traduction

The Gemara clarifies: And once it was established that deriving benefit from the wine is prohibited, then with regard to the fact that it is permitted in terms of the halakhot of finding lost items, for what matter is that halakha relevant? Rav Ashi said: It is relevant with regard to deriving benefit from its container, which is permitted.

הָהוּא גַּבְרָא דְּאַשְׁכַּח אַרְבָּעָה זוּזֵי דְּצַיְירִי בִּסְדִינָא וּשְׁדוּ בִּנְהַר בֵּירָן, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַכְרֵיז. וְהָא זוֹטוֹ שֶׁל יָם הוּא! שָׁאנֵי נְהַר בֵּירָן, כֵּיוָן דְּמִתְּקִיל לָא מִיָּאַשׁ. וְהָא רוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ, שְׁמַע מִינַּהּ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב גּוֹיִם! שָׁאנֵי נְהַר בֵּירָן, דְּיִשְׂרָאֵל סָכְרוּ לֵיהּ וְיִשְׂרָאֵל כָּרוּ לֵיהּ. כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל סָכְרוּ לֵיהּ – אֵימוֹר מִיִּשְׂרָאֵל נְפַל, וְכֵיוָן דְּיִשְׂרָאֵל כָּרוּ לֵיהּ – לָא מִיָּאַשׁ.

Traduction

The Gemara relates: There was a certain man who found four dinars that were bound in a cloth and cast into the Biran River. He came before Rav Yehuda and asked how to proceed. Rav Yehuda said: Go proclaim your finding. The Gemara asks: But isn’t it a case of an item lost in the tide of the sea that should therefore belong to the finder? The Gemara answers: The Biran River is different. Since it contains obstacles, the owner does not despair of recovering the lost item. The Gemara asks: But isn’t it a place where the majority of the population is gentiles? Conclude from it that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar even in a place where there is a majority of gentiles. The Gemara answers: The Biran River is different, as Jews dammed it and Jews dredge it. Since Jews dammed it, say that the coins fell from a Jew, and since Jews dredge it, the owner of the coins does not despair of recovering them.

Rachi non traduit

ושדו בנהר בירן. ומושלכין בנהר בירן:

דמתקיל. יש בו מכשולים אבנים וסתימת גדר שעושין לדגים ולא מיאש סבר לא יוכל הנהר להוליכם חוץ למכשולים ורגילים היו לסוכרו ולנקותו ולכרותו שישטפו מימיו וסומך שימצאם כשיסכרו אותו וינקום:

סכרו ליה. שקורין נשנ''ש בלע''ז כמו עושי שכר אגמי נפש (ישעיהו יט):

אימא מישראל נפיל. לפיכך חייב להכריז ולא אמרינן יניח כדאמרינן לעיל ברוב כנענים לרבנן:

לא מיאש. שהכורה ימצאם:

רַב יְהוּדָה הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל בְּשׁוּקָא דְּבֵי דַיְסָא, אֲמַר לֵיהּ: מָצָא כָּאן אַרְנָקִי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן בָּהּ סִימָן, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: חַיָּיב לְהַחְזִיר. תַּרְתֵּי! אֲמַר לֵיהּ: לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. כִּי הָא דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אַשְׁכַּח הָנָךְ חֲמָרֵי בְּמַדְבְּרָא וְאַהְדְּרִינְהוּ לְמָרַיְיהוּ לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

Traduction

The Gemara relates: Rav Yehuda was moving along behind Mar Shmuel in the market where pounded grain was sold. Rav Yehuda said to Shmuel: If one found a purse [arnakei] here, what is the halakha? Shmuel said to him that the halakha is as the mishna states: These belong to him. Rav Yehuda asked him: If a Jew came and provided a distinguishing mark to describe it, what is the halakha? Shmuel said to him: The finder is obligated to return it. Rav Yehuda asked: These are two contradictory rulings. Shmuel said to him: By law, it belongs to him. When I said the finder is obligated to return it if he learns the identity of the owner, that was beyond the letter of the law. This is like that incident where Shmuel’s father found these donkeys in the desert and returned them to their owner after the passage of twelve months of the year, as he acted beyond the letter of the law.

Rachi non traduit

דבי דיסא. שמוכרים שם חטים כתושין לדייסא ורבים מצויין שם:

בתר תריסר ירחי שתא. מצאם:

Tossefoth non traduit

לבתר תריסר ירחי שתא כו'. פי' הן עצמן החזיר אע''ג דלא היה צריך ליתן רק דמיהם כדתנן בפרקין (דף כח:) כל דבר שעושה ואוכל מטפל בו י''ב חדש מכאן ואילך שם דמיהן ומניחן אבל רש''י פירש שמצאן אחר י''ב חדש שנאבדו קשה דמנלן. שיהא בשביל כך למוצא דהאובד אינו מתיאש שסבור שהמוצא יסבור שמקרוב נאבדו ויכריז:

לפנים משורת הדין. מאשר יעשון נפקא לן לקמן בפרקין (בבא מציעא דף ל:) תימה דלא מייתי קרא הכא כדמייתי לקמן בעובדא דר' ישמעאל ובהגוזל קמא (ב''ק דף ק. ושם ד''ה לפנים) בעובדא דרבי חייא במראה דינר לשולחני ונמצא רע ולקמן בסוף פרק האומנין (בבא מציעא דף פג.) מייתי קרא אחרינא למען תלך בדרך טובים שהוא מדברי קבלה ושביק קרא דאשר יעשון שהוא מדברי תורה וי''ל דלא מייתי קרא דאשר יעשון אלא במקום שאחרים חייבין והוא פטור כמו במראה דינר דאחרים דבעו למילף חייבים ור' חייא דלא בעי למילף פטור ולפנים משורת הדין שילם כמו אחרים וכן בעובדא דרבי ישמעאל דזקן ואינו לפי כבודו הוה ועשה לפנים משורת הדין כמו אחרים והכא בשמעתין דהדרינהו בתר תריסר ירחי שתא כ''ע פטורים לכך לא מייתי קרא הכא ומ''מ משום לפנים משורת הדין בעי ליה לאהדורי כיון שאינו מתחסר ממונא אבל בסוף האומנין (שם) בהנהו שקולאי ששברו לו החבית ועשו לו הפסד גדול משום לפנים משורת הדין אין לו להפסיד לכך מייתי קרא למען תלך בדרך טובים:

רָבָא הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּשׁוּקָא דְגִלְדָּאֵי, וְאָמְרִי לַהּ בְּשׁוּקָא דְרַבָּנַן, אֲמַר לֵיהּ: מָצָא כָּאן אַרְנָקִי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן בָּהּ סִימָן, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וַהֲלֹא עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ! נַעֲשָׂה כְּצוֹוֵחַ עַל בֵּיתוֹ שֶׁנָּפַל וְעַל סְפִינָתוֹ שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם.

Traduction

The Gemara relates: Rava was moving along behind Rav Naḥman in the tanner’s market, and some say in the marketplace frequented by the Sages. Rava said to Rav Naḥman: If one found a purse here, what is the halakha? Rav Naḥman said to him that the halakha is as the mishna states: These belong to him. Rava asked him: If a Jew came and provided a distinguishing mark to describe it, what is the halakha? Rav Naḥman said to him that in this case as well, the halakha is as the mishna states: These belong to him. Rava asked: But isn’t the owner justifiably standing and screaming that the purse belongs to him? Rav Naḥman said to him: He becomes as one who screams to no avail about his house that collapsed or about his ship that sank in the sea.

Rachi non traduit

דגלדאי. רצענים:

הָהוּא דַּיּוֹ דְּשָׁקֵיל בִּשְׂרָא בְּשׁוּקָא וְשַׁדְיֵהּ בְּצִנְיָיתָא דְּבֵי בַּר מָרִיּוֹן. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ. וְהָא רוּבָּא דְּיִשְׂרָאֵל נִינְהוּ, שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל! שָׁאנֵי דַּיּוֹ, דִּכְזוֹטוֹ שֶׁל יָם דָּמֵי. וְהָא אָמַר רַב: בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן – אָסוּר! בְּעוֹמֵד וְרוֹאֵהוּ.

Traduction

The Gemara relates: There was a certain kite that took meat in the marketplace and cast it among the palm trees of the house of bar Maryon. The one who found the meat came before Abaye to ask how to proceed. Abaye said to him: Go take it for yourself. The Gemara asks: But isn’t the marketplace of kosher meat a place where there is a majority of Jews? Conclude from it that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar even in a place where there is a majority of Jews. The Gemara answers: A kite is different, as an item taken by a kite is similar to a lost item swept away in the tide of the sea. The Gemara raises another issue: But doesn’t Rav say: Meat that was obscured from sight and unsupervised for a period of time is forbidden, as its source is unknown? The Gemara answers: This is a case where the finder stands and sees the meat from the moment that it was taken by the kite until it was cast among the trees.

Rachi non traduit

דיו. עוף שקורין אוזלטו''ר והוא לשון דיה:

ושדיה בצנייתא דבי בר מריון. השליכתו בין דקלים של בר מריון:

אסור. שמא נתחלף בנבילה:

ורואהו. משנטלו עד שהשליכו:

Tossefoth non traduit

אתא לקמיה דרב גרסי' כדמשמע בירושלמי פרק אין מעמידין ואפילו לספרים דגרסי אביי פריך שפיר מבשר שנתעלם מן העין דאף ע''ג דלא קיימא לן כרב כדפרישית לעיל (בבא מציעא דף כג: ד''ה מחרוזות) מדפריך בפרק גיד הנשה (חולין דף צה: ושם) ורב היכי אכיל בשרא מ''מ פריך שפיר דכיון דחזי המוצא שהעוף השליכם שם אפילו מאן דפליג ארב מודה הכא דאסור דאימור נטלה מעיר שרובה כנענים ומשני בעומד ורואהו שנטלה מעיר שרובה טבחי ישראל ולרב מיירי בעומד ורואה שנטלה לפני טבחי ישראל:

רַבִּי חֲנִינָא מָצָא גְּדִי שָׁחוּט בֵּין טְבֶרְיָא לְצִיפּוֹרִי וְהִתִּירוּהוּ לוֹ. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הִתִּירוּהוּ לוֹ מִשּׁוּם מְצִיאָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, מִשּׁוּם שְׁחִיטָה כְּרַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁאָבְדוּ לוֹ גְּדָיָיו וְתַרְנְגוֹלָיו, הָלַךְ וּמְצָאָן שְׁחוּטִין, רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, וְרַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַתִּיר.

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Ḥanina found a slaughtered young goat between Tiberias and Tzippori and the Sages permitted it to him. Rabbi Ami said: The Sages permitted it to him in terms of the halakhot of finding lost items in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, and they permitted it to him in terms of the halakhot of the slaughter of kosher animals, in accordance with the opinion of Rabbi Ḥananya, son of Rabbi Yosei HaGelili. As it is taught in a baraita: In a case where one’s young goats and roosters were lost, and the owner went and found them slaughtered, Rabbi Yehuda deems the meat forbidden, and Rabbi Ḥananya, son of Rabbi Yosei HaGelili, deems it permitted.

Tossefoth non traduit

הרי שאבדו כו'. ה''ה נגנבו ואע''ג דעבר על לא תגנוב לא עבר על לאו דנבילה ובתוספתא (פ''ב דחולין) תניא בהדיא הרי שאבדו או נגנבו והכא נקט אבדו אורחא דמילתא:

אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה כְּשֶׁמְּצָאָן בְּאַשְׁפָּה, וְדִבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי כְּשֶׁמְּצָאָן בַּבַּיִת. מִדְּהִתִּירוּהוּ לוֹ מִשּׁוּם שְׁחִיטָה, רוּבָּא יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ, שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל! אָמַר רָבָא: רוֹב גּוֹיִם וְרוֹב טַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi says: The statement of Rabbi Yehuda appears to be correct in a case where he found the slaughtered animals in a garbage dump, as the concern is that they were thrown away because the slaughter was unfit. And the statement of Rabbi Ḥananya, son of Rabbi Yosei HaGelili, appears correct in a case where he found them in the house. The Gemara infers: From the fact that the Sages permitted the meat to him in terms of the halakhot of slaughter, apparently, this place is one where there is a majority of Jews. Conclude from it that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar even in a place where there is a majority of Jews. Rava said: It is a place where there is a majority of gentiles but the majority of slaughterers are Jews.

Rachi non traduit

כשמצאו באשפה. שדרך נבילה להשליכה באשפה:

Tossefoth non traduit

שמצאן באשפה. בפ''ק דחולין (ד' יב:) מפרש נראין דברי רבי יהודה לרבי חנניא כשמצאן באשפה שבשוק שאף רבי חנניא לא פליג עליה אלא באשפה שבבית ובעובדא דהכא שמצאן בדרך בלא אשפה הוי כאשפה שבבית:

רַבִּי אַמֵּי אַשְׁכַּח פַּרְגִּיּוֹת שְׁחוּטוֹת בֵּין טְבֶרְיָא לְצִיפּוֹרִי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ בֵּי מִדְרְשָׁא. וַאֲמַרוּ לֵיהּ: זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַשְׁכַּח קִיבּוּרָא דְאִזְלֵי בֵּי אָזְלוֹיֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ בְּבֵי מִדְרְשָׁא, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: זִיל שְׁקוֹל לְנַפְשָׁךְ.

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Ami found slaughtered fledglings between Tiberias and Tzippori. He came before Rabbi Asi to ask how to proceed, and some say he came before Rabbi Yoḥanan, and some say he came to the study hall. And they said to him: Go take it for yourself. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa found a skein of thread from which a net was woven. He came before Rabbi Yoḥanan to ask how to proceed, and some say he came to the study hall. And they said to him: Go take it for yourself, because he found it in a place frequented by the multitudes.

Rachi non traduit

פרגיות. גוזלות:

אשכח קיבורי דאזלי ביה אזלויי. מצא פקעיות של טווי למכמורות ורשתות במקום שהציידין מצויין:

אזלוי. ציידים העושים מכמורות:

Tossefoth non traduit

אתא לקמיה דרבי אסי גרסי' אע''ג דבכל דוכתי חשיב רבי אמי ברישא כדאמר (גיטין דף נט:) רבי אמי ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל אף על גב שגדול ממנו אין תימה שבא לפניו לישאל לפי שחבירו היה אבל אי גרסינן רבי אבא קשה דרבי אבא היה תלמידו של רבי אמי כדמוכח גבי נסכא דרבי אבא (שבועות דף מז.) ואיך היה בא לפניו (לעולם):

מַתְנִי' וְאֵלּוּ חַיָּיב לְהַכְרִיז: מָצָא פֵּירוֹת בִּכְלִי, אוֹ כְּלִי כְּמוֹת שֶׁהוּא. מָעוֹת בְּכִיס, אוֹ כִּיס כְּמוֹת שֶׁהוּא. צִבּוּרֵי פֵירוֹת, צִבּוּרֵי מָעוֹת,

Traduction

MISHNA: And for these found items, one is obligated to proclaim his find: If one found produce inside a vessel, or a vessel by itself; coins inside a pouch, or a pouch by itself; piles of produce; piles of coins,

Rachi non traduit

מתני' מצא פירות בכלי. וסתם כלי יש בו סימן:

כמות שהוא. ריקן:

כיס. יש בו סימן לבעלים:

צבורי פירות. בגמ' מפרש סימנייהו או מנין או מקום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source